כיצד הפכה סין את שוק אספקת הגז הטבעי בצינור לשוק של קונים?

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, מציגה את שינויי הכוחות של המדינות השולטות בשוק האנרגיה העולמית
 | 
telegram
(9)

המגעים למכירת הגז הטבעי מרוסיה לסין הפכו בשני העשורים האחרונים לאחת הסאגות הרפטטיביות בענף האנרגיה. בעיתונות הפיננסית כבר נכתב, כי המשא ומתן המייגע בין יצואנית האנרגיה מספר 1 בעולם לצרכנית האנרגיה הצומחת ביותר, דומה להתכתשות עיקשת על גובה המוהר בין שתי חמולות יריבות.

זה לא שהצדדים חסכו במאמץ להתקדם להסכמה. במהלך העשור הייתה תנועה לא מועטה בין מוסקבה לבייג'ין. משלחות גרנדיוזיות באו והלכו, מזכרים בילטראליים נחתמו - אך העסקה לא מומשה. כעת, נראה כי היא קרובה לצאת לפועל יותר מאי פעם, וההסבר לכך נובע מסיבה אחת ויחידה: באחרונה חל שינוי במאזן הכוח בין הקונים למוכרים בענף, ונראה שצד הכלה חושש.

כידוע, מעל ל-50% מתקציב המדינה הרוסי נשען על סקטור האנרגיה, ואף שעיקר ההכנסות הגיעו עד כה ממכירת נפט, יחס זה עשוי להשתנות בשנים הקרובות, בשל כמה גורמים מרכזיים:

חברות הנפט הרוסיות ניצבות בעשור הנוכחי בפני השקעה רחבת היקף בתשתיות, שחלקן הוזנחו שנים רבות. תוכניות פיתוח של מאגרי פצלים ומיזם הנפט הארקטי צפויות להתבטא בהוצאות עתק. נציין, כי הממשלה הרוסית מעודדת יוזמות אלו בתמריצי מיסוי, והצפי הוא שההכנסות בתקציב ממכירות הנפט עשויות לרדת משמעותית בטווח הבינוני.

בנוסף לכך, המדיניות הפיסקאלית המרחיבה והעלויות של אולימפיאדת סוצ׳י יוצרים לחצים פיסקאליים. לרוסיה יש רזרבות מט"ח של כחצי טריליון דולר אמנם, אך בל נשכח שהיא זקוקה למחיר נפט של כ-100 דולרים לחבית כדי לאזן את התקציב. אלא שעולם הנפט השתנה בשנה האחרונה, ומי שיקבע ככל הנראה את רמות המחירים בעשור הקרוב, תהיה דווקא ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה.

האיום הגדול ביותר על תעשיית הנפט הרוסית כיום, הוא הידוק התחרות בענף. להחלטה האמריקנית לייצא גז, נפט ותזקיקים בהיקפים גדולים עשויה להיות השפעה דרמטית. כך, למרות שבשנת 2013 רוסיה עברה את ערב הסעודית בהיקף הפקת נפט, נראה כי המפתח לוויסות נמצא כיום בוושינגטון.
הגורמים האלה מטילים ללא ספק לחץ רב על סקטור הגז הרוסי, והמתח ששורר בין גזפרום ללקוחותיה האירופיים, כתוצאה ממשקעי ההתנהלות המונופוליסטית, דוחף אותה לחפש שווקים בדרום מזרח אסיה. בשנה שעברה, סימן הממשל הרוסי לסקטור את המטרה - סגירת חוזים ארוכי טווח עם סין, יפן והודו.

אולם סין, שב-2013 הפכה ליבואנית הנפט הגדולה בעולם, מנהלת אג׳נדה משלה בתחום האנרגיה. המדיניות הזו היא כמובן חלק מתוכנית כוללת לטווח רחוק, וסין ממאנת לחתום על עסקאות לאספקת גז מהרוסים, למרות המחיר האקולוגי הכבד שהיא משלמת על השימוש בפחם. האסטרטגיה של סין בתחום האנרגיה, היא שילוב של מיזוגים ורכישות ברחבי העולם עם בחירה זהירה וקפדנית של ספקים לפרויקטים ארוכי טווח. דבר זה בולט בעיקר בתחום הגז הטבעי - שם מדובר בהשקעות אזוריות שיוצרות קשרים גורדיים ארוכי טווח עם הספקים.

כצפוי, תהליך בחירת הספקים של סין הוא איטי ובררני, כאשר הכוח הפוליטי מהווה מעין "פוליסות ״ ייחודיות לאספקה רציפה וארוכת טווח במחירים שמתאימים לסין.
כך, אין זה מפתיע שהספקית הראשית של הגז הטבעי לשוק האנרגיה הסיני, היא דווקא טורקמניסטאן שבאסיה התיכונה. הרפובליקה הסובייטיות לשעבר, בת 5.5 מיליון תושבים, מדורגת במקום הרביעי בעולם בהיקף עתודות הגז הטבעי, אחרי אירן, רוסיה וקטאר. טורקמניסטאן מחזיקה במאגר Galkynysh, השני בגודלו בעולם המוערך בכ-600 TCF (בערך פי 30 מלוויתן).

טורקמניסטאן מייצאת גז לסין החל משנת 2006. בשנת 2012 נאמד היקף היצוא לסין בכ-20 BCM בשנה. על-פי חוזי הרחבה, שנחתמו, כאשר המשא ומתן עם רוסיה ממשיך להתנהל, סין יכולה להכפיל את היקף היבוא שלה מטורקמניסטאן בשנים הקרובות ולהגיע ל-65 BCM עד לשנת 2020.
מעניין כי מדיניות הפיזור הייחודית של סין מתבטאת לא רק בבחירה זהירה של ספקים, אלא גם בבחירה לא פחות זהירה של תוואי לצינורות Central Asia Pipe Line שמובילים את הגז. בעוד הצינור הראשון עובר דרך קזחסטאן ואוזבקיסטאן, צינור ההרחבה המתוכנן צפוי לעבור דרך טג'יקיסטאן וקירגיסטאן - שתי מדינות פחות יציבות ויותר עניות באסיה התיכונה.

ההשפעה הסינית הגוברת באסיה התיכונה מתקבלת כנראה במוסקבה, שרואה באזור את שטחי ההשפעה ההיסטוריים שלה ברגשות מעורבים, אך כיוון שמהצד השני ניצבות אירן ואפגניסטן, המעורבות הסינית היא ללא ספק הרע במיעוטו.

אם נחזור לנושא בו התחלנו, הרי שאין ספק, כי יחסי הכוחות בין רוסיה לסין במשא ומתן על מכירת הגז הולכים והופכים ל"שוק של קונים". רוסיה עדיין מנסה לסגור חוזה למכירת 40 BCM בשנה ב-30 השנים הקרובות. המחיר יצטרך להתחרות במחיר הטורקמני של 3.4 דולר ל-mmBtu בפי הבאר. ככל הנראה, גזפרום תתקשה לקבל מסין את רמת המחירים שהיא מקבלת באירופה, ווהבחירה של סין בטורקמניסטאן כספקית הגז המרכזית שלה רק בתחילת הדרך.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(9):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 8.
    בושה חחח החליפה את זר מכלל
    עודדיה8 23/02/2014 23:20
    הגב לתגובה זו
    2 0
    חחח
    סגור
  • 7.
    חבל על ההטעיות שלך (ל"ת)
    ח 23/02/2014 20:56
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 6.
    אם את לא יודעת --אנא האל תכתבי ואל תטעי ציבור
    עודי 23/02/2014 20:52
    הגב לתגובה זו
    3 0
    כתבה מגוחכת שלה שאין לה ידיים ורגליים ומנסה שהסיק מהפרט אל הכלל . סין צריכה הרבה מאוד גז . אז יש לה חוזה בזול עם טורקמניסטן לפי 3.4 דולר בפי הבאר , כמובן שעד שזה מגיע לסין בצינור שהוא ארוך ועל חשבון סין זה יוצא יותר . אבל זה חוזה ל 20 BCM בלבד . והנה אני מצאתי כתבה הרבה יותר מקצועית ומקיפה שבו סין קונה מקטר גז נוזלי במחיר של 18.77 דולר ליחידה נכון למאי 2013 . המחיר הממוצע זה המחיר החשוב , והמחיר הממוצע שבו קונה סין בצינור הוא 8.76 דולר ליחידה , ולאור הביקושים המחיר כנראה כבר יותר גבוה . והמחיר הממוצע הולך לעלות והרבה כי חוזים ישנים במחירים נמוכים הולכים להסתיים . הנה הקשור לכתבה http://www.reuters.com/article/2013/07/03/column-russell-china-gas- idUSL3N0F904C20130703 והנה הקשור לדיסאינפורמציה של האנליסטית המאוד טיפשה שמטעה אנשים http://www.bizportal.co.il/article/380518 הצטרפו לשירות החזרי המס של טלנירי - לחצו לפרטים נוספים
    סגור
  • 5.
    לצינוק המושחתים האלה (ל"ת)
    קרלוס 23/02/2014 20:24
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 4.
    אלה פריד את מטעה יש סיבה ???
    הנביא מוחמד 23/02/2014 19:37
    הגב לתגובה זו
    6 1
    זאת אותה אנליסטית שנתנה לרציו יעד 20 שהיא היתה 24 וטענה שיש אי ודאות גדולה אם לוויתן אי פעם יוציא גז . מי ששמע לאנליסטית הזאת הפסיד 100 אחוז רווח ברציו . היא שינתה את ההמלצה שלה רק אחרי שרציו התחילה לעלות וזה היה כבר מאוחר מידי למשקיעים . כלומר גז שיכול להימכר בין 150 מיליארד דולר בתרחיש הכי נמוך לבין 250 מיליארד דולר בתרחיש אופטימי ישאר לנצח באדמה . אם זה ההגיון שלה אז היא לא יכולה להיות אנליסטית . ברור שלוויתן יהפוך למאגר מייצר גז אחרת למה כבר עשו 5 קדוחים והשקיעו 3 מיליארד שקל בכל הכתבה הזאת יש מסר סמוי ודיסאינפורמציה היא מדגישה את המחיר שטורקמניסטן מוכרת לסין שהוא נמוך 3.4 דולר וגם פה צריך להדגיש שזה בפי הבאר . אבל היא לא מספיק מבינה שמה שחשוב זה המחיר הממוצע שבוא סין קונה את הגז שהוא קרוב ל 9 דולר . היא גם משווה את לוויתן ל 600 TCF שיש בטורקמינסטן זהיא אחת מ 4 המדינות עם הכי הרבה עתודות גז בעולם . אפילו כבר בארהב שהגז הוא זול יחסית המחיר כבר מעל 6 דולר . והרבה מפעלים זוללי אנרגיה חוזרים לארצות הברית מסין בגלל החיסכון באנרגיה . בקיצור כתבה שיש בה אינטרסים ???
    סגור
  • טען עוד
  • 3.
    טורקיה היא לא סין
    שמרית 23/02/2014 18:24
    הגב לתגובה זו
    6 0
    טורקיה צריכה את הגז שלנו, והיא לא דומה לסין. בגלל זה הצינור לטורקיה יותר חשוב לטורקים מאשר לישראל.
    סגור
  • 2.
    באירופה המחיר 12$ ל BTU וזה מה שקובע באיזור (ל"ת)
    ידידיה 23/02/2014 17:29
    הגב לתגובה זו
    6 0
    סגור
  • 1.
    הסינים קונים בתורקמניסטאן ב 3.4 ותשובה מוכר לנו ב 6?
    יריב 23/02/2014 15:59
    הגב לתגובה זו
    2 6
    וזה עוד גז שלנו...
    סגור
  • זה בפי הבאר.-זה הבדל גדול וגם פה באיזור ההשוואה לאירופה
    ידידיה 23/02/2014 17:30
    הגב לתגובה זו
    4 0
    באירופה המחיר 12$
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות