חזון הגז הישראלי: הפוטנציאל האנרגטי של מזרח הים התיכון

הכרזת שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון, איטליה ונציב האנרגיה ואקלים של האיחוד האירופי בשבוע שעבר, על קידום הפרויקט האסטרטגי המשותף לבניית צינור תת-ימי שיוביל גז מישראל לאירופה היא בראש ובראשונה הכרה בפוטנציאל האנרגטי של אזור מזרח הים התיכון.

תגליות הגז האדירות בישראל ובמצרים, לצד הפוטנציאל העצום הקיים באזור הופכים את חלקו המזרחי של הים התיכון לדומיננטי יותר ויותר בדיון סביב מקורות אספקת הגז העתידיים של האיחוד האירופי. חשוב לומר כי אין מדובר ברעיון חדש, והדיון בנושא החל עוד בתחילת העשור עם מציאת מאגרי הגז הגדולים בישראל שהלכה למעשה יצרו Play חדש, מהלך גיאולוגי חדש, בשוק הגז העולמי.

כבר לפני שלוש שנים פרסם פרלמנט האיחוד האירופי מחקר עומק הנושא את הכותרת "אפשרויות הפקת גז במזרח הים התיכון: אלטרנטיבה להספקת גז לאיחוד האירופי?". על פי המחקר, משבר אספקת הגז מרוסיה לאירופה שנוצר עקב מחלוקות כספיות בין רוסיה לאוקראינה בשנת 2009, דרבן את מקבלי ההחלטות באיחוד האירופי למצוא חלופות אסטרטגיות להישענות האיחוד על אספקת הגז המסיבית מרוסיה.

באיחוד האירופי הבינו כבר אז כי יש למצוא פתרונות נגד איומים חיצוניים שעלולים לפגוע באספקת האנרגיה ובביטחון האנרגטי של האיחוד. כיבוש חצי-האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014, הדגיש באיחוד האירופי עד כמה פגיעה יכולה להיות אספקת הגז מרוסיה וחידד את ההבנה כי פתרונות להורדת התלות באספקת האנרגיה מרוסיה חייבים להימצא.

גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל, לצד הפוטנציאל הרב הקיים מתחת למעמקי חלקו המזרחי של הים התיכון, סימנו לקברניטי האיחוד האירופי כי האזור הוא בעל פוטנציאל שיכול להפוך אותו למקור חדש לאספקת גז טבעי לאירופה, ומכאן להורדת התלות בגז הרוסי.

קשה היה להסתיר את התלהבותם של בכירי האיחוד שביקרו בישראל מכך שבחינות ההיתכנות הראשונות שנעשו הסתיימו בהצלחה. הבעת התמיכה הגורפת בהמשך הבחינות הטכנולוגיות והכלכליות של הפרויקט הן עדות חשובה לנקודת המבט האסטרטגית ולחשיבות הרבה בה רואים בכירי האיגוד בפוטנציאל האנרגטי הקיים באגן המזרחי של הים התיכון.

אישור מתווה הגז, ההחלטה על פיתוח מאגר לוויתן ופתיחת הים הישראלי במסגרת ההליך התחרותי שמוביל משרד האנרגיה, סימנו עבור השחקנים במשק האנרגיה העולמי כי תקופת הקיפאון ששררה במשק הגז הישראלי זמן רב מדי תמה. ישראל Is Beck to business.

האם יקום לבסוף צינור גז תת-ימי ישראלי-אירופאי? כמובן שעוד מוקדם לומר. מדובר בפרויקט עתיר הון ומורכב טכנולוגית. יחד עם זאת, המסר לשוק האנרגיה העולמי הוא חד משמעי – ישראל מכירה בפוטנציאל האנרגטי העצום הקיים בשטחה. אך לא רק.

מכיוון שהמשק הישראלי הוא קטן, הסתמכות בלעדית על הביקוש המקומי עבור פיתוח מאגרים חדשים מעבר ללוויתן, כריש ותנין – איננה קיימת. ולכן במקביל לפתיחת הים לחלוקת רישיונות חדשים, יש לפעול לפתיחה של מספר אפשרויות ליצוא הגז. המגעים בנושא זה מול מצרים, טורקיה והאיחוד האירופי, מבהירים שישראל נחושה ומחויבת למיצוי הפוטנציאל האנרגטי שקיים בשטחה.

הפוטנציאל הגיאולוגי הרב באזורנו איננו מוטל בספק, על כך יעידו סקרי המכון הגיאולוגי האמריקאי ומשרד האנרגיה הישראלי. גם בכירי האיחוד האירופי מודעים לכך, ועל פי פרסומים בעיתונות בכירי האיחוד מעריכים כי באזור מזרח הים התיכון קיימות עתודות גז בסדר גודל של נורבגיה.

בכירי האיגוד האירופי שהגיעו לישראל אינם כאן רק בגלל מאגר לווייתן או כמות הגז הישראלי המיועדת כיום ליצוא. הם מסתכלים רחוק יותר, הם מסתכלים על הפוטנציאל. מבחינתם ייצוא גז ישראלי ממאגר לווייתן לאירופה זו רק סנונית ראשונה, ושלב ראשון בדרך להפיכת האגן המזרחי של הים התיכון למקור אספקת אנרגיה חשוב למדינות האיחוד.

הפוטנציאל הרב שקיים, לצד התשתיות המסיביות שיידרשו ליצוא הגז, הופכים את מצרים לשותפה טבעית של ישראל לפיתוח אנרגטי משותף באזורנו, אם באמצעות שימוש במתקני ההנזלה המצריים ליצוא גז ישראלי בעשור הבא ואם בטווח הארוך יותר באמצעות יצירת קווי תשתית תת-ימיים משותפים בעתיד. שיתוף פעולה מסוג זה עשוי להעמיק את יחסי ישראל-מצרים בצורה חסרת תקדים ולטווח של עשרות שנים.

הפוטנציאל הקיים באזורינו לצד פיתוח מאגרים חדשים שיתבססו על יצוא גז הינה האופציה הטובה ביותר להפיכת משק הגז המקומי למשוכלל יותר. פיתוח מאגרים חדשים מבוססי ייצוא, בנוסף על פיתוח מאגרי לוויתן, כריש ותנין, יאפשרו מכירת גז שולי לשוק המקומי במחירים הנמוכים ממחירי השוק. אך על מנת שזה יקרה על מדינת ישראל לפעול ולקדם הקמת תשתית ימית עם Open Access, אשר תהיה פתוחה עבור ספקי גז חדשים.

אולי הדבר החשוב ביותר שאפשר לקחת מביקור בכירי האיחוד האירופי בישראל הוא החזון בהפיכת אזור בעל פוטנציאל אנרגטי ברמה העולמית, לספק אנרגיה חשוב עבור המעטפת החוץ אזורית הקרובה. אנחנו כמובן עדיין רחוקים מכך, אך כדי להגיע לשם נדרש גם כי קובעי המדיניות הישראלית יבצעו את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות.

הרגולציה הקיימת כיום מחייבת את מפתחי השדות העתידיים בבניה מסיבית של תשתיות, ללא הצדקה כלכלית. מחויבות זו, שבימינו כבר נראית מיותרת או לכל הפחות לא מדויקת, עומדת כמכשול בדרך למיצוי הפוטנציאל הרב. החזון קיים, משק האנרגיה נכנס לתנופת פיתוח, עכשיו הזמן לפעול להסרת המכשולים שעוד קיימים בדרך למימוש הפוטנציאל. פוטנציאל שתחת התנהלות נכונה עשוי לזכות את ישראל בחירות אנרגטית וחירות כלכלית.

חג חירות שמח.

הכותב  הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל